"?אחד מהחברים מדרום אפריקה שאל אותי אחרי שהוא קרא את הבלוג: "דובי, אבל למה זה לא בעברית
אז חשבתי לכתוב פוסט בעברית, אבל האמת היא שאני עדיין כותב, חושב ומדבר באנגלית. זו שפת אמי.
חוץ מזה כל הקוראים של הבלוג המפורסם אינם מדברים עברית.
אף אל פי כן, החבר צודק, אם אני חי פה אז אני צריך להשתמש בשפה של הארץ.
או-קיי, אז מה לכתוב בעברית? המחשבות הראשונות שלי היו, שיהיה משהו קל ופשוט, אז אתאר יום רגיל בחיי כאן. מה, יש יום רגיל פה בארץ???? או שרק אמרתי שהחיים שלי פה קלים ופשוטים? לא התכוונתי לכך - סתם, בוא נתחיל.
שבועיים בחודש אני כותב תקציר על החדשות בארץ בשביל חברת תחקיר בלונדון. לכן אני קם מוקדם בבוקר וקורא את העיתונים הישראלים והבריטים וכותב את תיאורם על המצב פה ובמזרח התיכון.
לאחר מכן אני הולך למשרד יחסי ציבור ותקשורת אסטרטגית. שם אני עובד ביחידה הטכנולוגית, מעבד את מערבת המידע של הלקוחות, ואת האתרים, כמוכן אני נותן פתרונות טכנלוגיים שיכולים לעזור ללקוחות.
זו העבודה אבל בנוסף לכך, אני גר בעיר נפלאה: תל אביב.
הם אומרים שכמו נוי יורק, תל אביב היא העיר שאינה ישנה. תמיד מוצאים אנשים בברים ובבתי קפה עד השעות הקטנות (אני תמיד חושב לעצמי במה הם עובדים ואיך הם מסוגלים לקום בבוקר) והכול קרוב וקיימת תחושה של עיר אינטימית.
בקיצור, זהו יום נורמלי בחיי כאן בארץ לא כל כך נורמלית
אז חשבתי לכתוב פוסט בעברית, אבל האמת היא שאני עדיין כותב, חושב ומדבר באנגלית. זו שפת אמי.
חוץ מזה כל הקוראים של הבלוג המפורסם אינם מדברים עברית.
אף אל פי כן, החבר צודק, אם אני חי פה אז אני צריך להשתמש בשפה של הארץ.
או-קיי, אז מה לכתוב בעברית? המחשבות הראשונות שלי היו, שיהיה משהו קל ופשוט, אז אתאר יום רגיל בחיי כאן. מה, יש יום רגיל פה בארץ???? או שרק אמרתי שהחיים שלי פה קלים ופשוטים? לא התכוונתי לכך - סתם, בוא נתחיל.
שבועיים בחודש אני כותב תקציר על החדשות בארץ בשביל חברת תחקיר בלונדון. לכן אני קם מוקדם בבוקר וקורא את העיתונים הישראלים והבריטים וכותב את תיאורם על המצב פה ובמזרח התיכון.
לאחר מכן אני הולך למשרד יחסי ציבור ותקשורת אסטרטגית. שם אני עובד ביחידה הטכנולוגית, מעבד את מערבת המידע של הלקוחות, ואת האתרים, כמוכן אני נותן פתרונות טכנלוגיים שיכולים לעזור ללקוחות.
זו העבודה אבל בנוסף לכך, אני גר בעיר נפלאה: תל אביב.
הם אומרים שכמו נוי יורק, תל אביב היא העיר שאינה ישנה. תמיד מוצאים אנשים בברים ובבתי קפה עד השעות הקטנות (אני תמיד חושב לעצמי במה הם עובדים ואיך הם מסוגלים לקום בבוקר) והכול קרוב וקיימת תחושה של עיר אינטימית.
בקיצור, זהו יום נורמלי בחיי כאן בארץ לא כל כך נורמלית
2 comments:
זה לא יפה. אני קוראת את הבלוג שלך באנגלית ולרגע אני שוכחת שאני במדינה עם שפה זרה, שפה שאני צריכה להתאמץ בשביל להבין אותה. אז כנקמה אני משאירה לך תגובה בעברית. ואני גם תמיד שואלת את עצמי איפה כל האנשים האלה עובדים, אלה שיושבים בבתי קפה בימי שלישי בצהריים. לא ברור
:)
כל הכבוד דובי:} אני מאוד גאה בך תמשיח בדרך הציוני שלך
נדבר ספרוג
damn that was hard took about 7 minutes:)
Post a Comment